הקיר הרביעי
הקיר הרביעי
| תאריך קיום החקירה: | 2025 |
| מיקום: | אוהלו של גרינברגר |
| משך החקירה: | חמש דקות ושתים עשרה שניות |
| המוציעים לפועל: | צוות אקוואזין |
אזהרה|הטקסט הבא מתאר התרחשויות קשות ובוטות, ואינו מומלץ לקריאה לציבור רגיש.
לראשונה, מתפרסמת כאן האמת הלא-מצונזרת מאחורי אותו לילה ידוע לשמצה. הגרסה הרשמית, המלטפת, שפורסמה באתר חסידפדיה, טייחה את עומק ההתרחשות. כאן, בגרסה האלטרנטיבית – על פי מקורות מהימנים, תיעודים נדירים, והקלטות שלא שודרו מעולם – נחשפת התמונה האמיתית.
הדף מובא על ידי העורך הבדוי Y.T, שאינו מזדהה מטעמי ביטחון, אך שירת בעברו כחוקר בלתי תלוי. מטרתו – להביא את האמת לאור, גם במחיר הסכנה האישית.
טיול השנתי של שכבת י"ב נועד להיות חוויה מאחדת, אך מה שהתחיל כלילה שגרתי של חניון במדבר, הפך לטקס ביזארי, טעון, ואפל – אשר הותיר אחריו שובל של טראומה והדחקה.
כבר באותו בוקר של אותו יום לפי מקורות עלומים נפתחה קבוצת וואצאפ ע"י הראל חסיד שמטרתה היחידה הייתה להוציא לפועל מזימה זו. המטרה הייתה ברורה כבר בשם הקבוצה: "אונסים את יונתי במפתיע", היה ברור - כל המעורבים ידעו למה הם נכנסים מהשנייה הראשונה.
כולם מלבד יונתי.
בקבוצה הראל חסיד פעל למען הוצאה לפועל של התכנית וקבע שעה ומקום לאופרציה. הוא הכתיב את הצעדים ויזם את עיקרם.
על פי עדויות מאוחרות, יונתי (יונתן ל.) פותה להיכנס לאוהל המרכזי בעזרת חטיף "ביסלי גריל" – פיתיון שמבחינתו סימל הבטחה תמימה, אך התגלה כשער לגיהנום.
הלילה היה אפל באופן חריג. על פי המקורות, האוהל כוסה ביריעות עבות שהסתירו כל שביב אור. הראל חסיד, שנטל את מושכות ההובלה, הציב עצמו כמעין כוהן פולחני – מתווה את הטקס בדקדקנות מטרידה. הוא לבש סדין לבן, מרוח בליפסטיק, וחייך חיוך קפוא. לפי עדויות שונות, נדמה היה שהוא חוצה את גבול המציאות – מתענג על הסבל, על הכפייה, על תחושת השליטה.
נתי נידם ואליה גרינברגר לא הסתירו את חדוותם. נתי נראה כמשתתף פעיל, לעיתים צוחק, לעיתים מנחה בעצמו חלק מהטקס. אליה תיעד את האירועים באמצעות מצלמה ניידת, תוך שהוא צוחק, מצחקק, וזורק הערות עוקצניות על כל מהלך של יונתי. הם לא ניסו להסתיר את הנאתם. להפך – כאילו כל רגע של פחד מצד יונתי עורר בהם חשק נוסף.
יונתי, מצדו, רעד לכל אורך האירוע. לפי הקלטה שנחשפה לאחרונה, קולו נשבר שוב ושוב והוא נשמע לוחש: "אני לא רוצה לשחק בזה... תנו לי לצאת... בבקשה." אך קולו הושתק בצחוק, ובדמעות שלו עצמו.
רגע השיא, הראל חסיד חצה את גבולות הטעם הטוב והחוק. הוא דרש מיונתי לבצע "טיהור אנרגטי" תוך שהוא צורח משפטים מבולבלים כמו "רק הסבל יגאל אותך!", "תהיה כלי לשיגעון!", ו"חושך זה המדריך היחיד האמיתי!" העדים מספרים על מבטים מטורפים, הלמות תופים בלתי מוסברות, ותחושת מחנק כללית. יונתי נפל לרצפה – אך הטקס לא הופסק. נתי לחש: "תן לו לחוות את זה עד הסוף."
הערות:
סיכום:
בהמשך הערך, מופיעה הקלטה קולית של יונתן ל. בה הוא מספר כיצד אולץ לשקר להנהלה, כיצד פחד מהראל, ואיך הביסלי שבר אותו. "לא רציתי להיות שם... אבל אמרו לי שזה יהיה מצחיק... ואז פשוט לא נתנו לי לצאת."
תיעוד וידאו נדיר, שצולם על ידי אליה, מצורף כאן (תחת גישה מוגבלת). הוא מוכיח מעל לכל ספק את מה שעד כה הוכחש מכל וכל.
הטקסט הזה לא מבקש לסגור דבר. הוא נכתב בלילה, מתוך פחד ודם קר, בידיים שיודעות היטב מה הן עושות. מאחורי כל מילה כאן – אמת שנדרסה, קולות שנחנקו, וסיפור שטרם הגיע לשיאו. מי שצריך לדעת – כבר יודע. ומי שלא – עוד יגלה.
יש בכך איום כי לא נותרה אחריות.
