הקיר הרביעי
הקיר הרביעי
| תאריך בריאה: | 1780 |
| לאום: | מתחת למיטה שלי |
| תחום פעילות: | כל מקום |
| מוכר בזכות: | היותו הבעלים של חסידפדיה |
הראל חסיד הוא ככל הנראה הדמות האניגמטית והכי פחות יציבה שפועלת בזירה הישראלית והבינלאומית כיום. הוא נתפס בציבור הרחב כבחור משונה-חמוד, משעשע ויוצא דופן – אך כל זה הוא רק מעטה דקיק ביותר, שמסתיר מאחוריו תודעה מעוותת, רופפת, רוטטת בקצבים לא אחידים, שזקוקה באופן דחוף להסגר מיידי ולכמות לא מוגבלת של דובונים מרושעים — אך איש לא מעז לגעת בה. הוא מין שילוב מסוכן בין ילד מתוחכם שבלע יותר מדי סרטונים של ניצה ולחם לבין יצור תת-אנושי שנשאר כאן בטעות.
הראל חי בפער תמידי בין שתי הדמויות שהוא מגלם: זו הציבורית – קלילה, מצחיקה, אפילו חביבה, תמיד ממציא שטויות; וזו האמיתית – טלטלה מתמשכת של מחשבות לא קשורות, מעשים חסרי הקשר, ופרצי דיבור בלתי נשלטים. הוא יכול לשבת בישיבת חסידפדיה ולשרבט סוסי ים על גבי מסמכים מסווגים, רק כדי לפנות לאחד השרים ולשאול אם אי פעם חשב על האפשרות שעגבנייה היא בעצם ביצה עם תודעה עצמית.
צורת הדיבור שלו מקוטעת, לפעמים מלאת קסם, לפעמים קריפית באופן שאי אפשר להסביר. הוא נוהג לגחך לעצמו באמצע משפטים, לשיר שירי ילדות כשהוא מתעצבן, ולפעמים פשוט לשבת בפינה ולהביט בקיר במשך חמש שעות מבלי למצמץ.
מצב הרוח שלו לא ברור. בין חבריו הוא נע בין אדם חברותי לנעים לאדם הכי חסר התחשבות וסימפטיות ב 3 שניות. "הוא יורד עלינו אני כבר לא יודע אם הוא צוחק. לפעמים אני צוחק איתו, לפעמים אני נשבר ובוכה" כך אמרו חבריו האנונימים בראיון חסוי.
"זה הבוקר" הוא מרבה לומר. כולם יודעים שהוא זיין שכל.
מדהים ככל שזה יישמע – דווקא הוא, עם כל ההתנהגות הלא עקבית, המטורפת והמזיקה הזאת – מושך בחוטים של מנגנוני כוח עצומים. איך הוא עושה את זה? אף אחד לא יודע באמת. הוא לא פועל בשיטות רגילות. כנראה שהוא לא פועל בכלל. דברים פשוט קורים.
כמה ממוקדי השליטה שהוא משפיע עליהם במישרין או בעקיפין:
ולא מדובר בשלטון ריכוזי רגיל. חסיד שולט דרך בלבול מתמשך. הוא מעביר הוראות בציורים, לפעמים במכתבים חסרי פשר, ולפעמים פשוט נעמד באמצע חנות צעצועים וצועק: "צאצאי הזמן שוכחים את מיקומם!" – ו Somehow, זה מספיק כדי שמשהו יקרה במשרד הפנים.
יש עדויות לכך שחסיד משתמש ומנצל את חברו נתי על מנת לממש פרוייקט המבוסס על כוח אלפים כדי לגרום לכולם לשכוח, כדי להרדים - זה הזמן שלנו להתעורר!
בהקשרים קונספירטיביים יותר, נטען שהראל שיתף פעולה עם שרידים של פרויקטים לא פתורים מהעשורים הקודמים. יש שמועות (בלתי מאומתות) כי הוא נפגש עם אלברט איינשטיין במרתף אטום בשנת 2006, שם ניסו לפתח יחד נוסחה שגורמת לאנשים "לשכוח מה רצו לומר לפני שנייה". התאוריה אומרת שהנוסחה הוטמעה בפתיתי קורנפלקס מסוג מסוים בשנת 2009 – ומאז, רבים איבדו את הרצף המחשבתי שלהם במפגשים חברתיים.
טל מוסרי היה נוכח במפגש ההוא, יחד עם כפיל שלו, שהוגדר בדוחות מודיעיניים כ"טל מוסרי השני". תפקידם היה ליצור רצף סימבולי בין ילדות לבין קריסה קוגניטיבית, שמאפשר להראל לחדור לתודעה של ילדים מגיל צעיר באמצעות רמיזות סמנטיות בשירי פתיחה.
הבעיה העמוקה ביותר עם הראל איננה השלטון שלו, אלא העובדה שאנשים אוהבים אותו. הוא חמוד. הוא מגניב. הוא מצחיק.
ובדיוק כאן נמצא המלכוד: החמידות הזאת היא לא מקרית. היא מתוזמנת. הוא משוגע באופן נגיש. הקרינג' שבו כל כך מדויק, שהוא חודר מתחת לעור מבלי שנשים לב. הצחוק שהוא מעורר איננו משחרר – הוא מתעתע.
המצב הנפשי של חסיד, לפחות על פי מה שניתן לזהות במונחים אנושיים — מתערער בקצב מבהיל.
למרות הופעה חיצונית מתפקדת ואף מרשימה לפרקים, עשרות עדויות מאומתות, חלקן ממצלמות גוף וחלקן מהקלטות שדה שנאספו בידי יחידות עצמאיות, מציירות דמות של אדם שסדקי המציאות ניכרים בו לעין כל: שבור, מטורלל, פועל מתוך תודעה מרובדת ולא יציבה. תועד כשהוא:
דיבוריו אינם ליניאריים. המשפטים נקטעים, המילים מתפצלות למילים אחרות. לעיתים נדמה שהוא מדבר במקביל בשלוש שפות שונות ובשני מצבי הוויה.
מסווג // דו"ח 19-ב, המרכז למניעת תודעה פוסט-אנושית (CMPHI)
לאור ניתוח מצטבר של עשרות מקרים, מתגבשת תמונה מטרידה: הראל חסיד אינו עוד תופעה חריגה בשולי התודעה הציבורית, אלא גורם מערכתי בלתי ניתן לחיזוי, המסוגל לערער את שפיותם שם קהילות שלמות ומעליות.
להלן ההמלצות שנגזרות מן הדו"ח:
הסגר תודעתי מלא
חסיד יוכנס למתקן מסוג "תא שקוף א־קוגניטיבי" — תא המצופה מבפנים בחומר סופג־כוונה, המונע התפשטות רעיונית למרחב. התא כולל מערכת שמע דו-כיוונית המשדרת לו מנטרות חסרות משמעות ("מרק גזר לא פותר כאב שיניים") במטרה להקהות את גלי ההשפעה.
שכבות סינון במרחב הציבורי
יש לייצר נרטיב חלופי לגביו. מוצעות האפשרויות הבאות:
"ילד פלא שקרס תחת נטל הקלטות של הופ! ילדות ישראלית ויותר מדי רועי כפרי"מערכת חירום: רה־איפוס מציאות מקומי
במקרה של כשל מוחלט, תופעל תוכנית "החזרת פיקוח" הכוללת הקרנה כפויה של כל עונות "אינטימי - עם רפי רשף", לצד חלוקת מיץ תפוחים חם בנקודות ריכוז.
ובכל זאת — איש אינו מיישם את ההמלצות. לא כי אין הסכמה, אלא מפני שהחשש גדול מדי. כל ניסיון לנטרל את חסיד, להסגיר אותו או אף להזכיר את שמו בפורום מבצעי — נראה כאילו נלקח מראש בחשבון.
הדעה הרווחת בקרב הסגל המודע היא:
