חסידפדיה
חסידפדיה
| תאריך קיום החקירה: | 2025 |
| מיקום: | אוהלו של גרינברגר |
| משך החקירה: | חמש דקות ושתים עשרה שניות |
| המוציעים לפועל: | צוות אקוואזין |
חקירת פרשת P. Diddy, הידועה גם בשם "הסיאנס", הייתה מהלך חקירתי דרמטי, שנערך ביוזמתו ובהנהגתו של הראל חסיד. במהלך טיול שנתי בלתי נשכח. האירוע התרחש בלילה הראשון של הטיול, באוהלו של אליה גרינברגר, אשר תיעד את האירוע כולו באדיקות מעוררת השתאות.
החקירה המחודשת נולדה מתוך צורך ברור: הבנה מחודשת של פרשת P. Diddy הידועה לשמצה. הראל חסיד – הידוע בתור איש חזון, ראש חוג לרוחניות אקטיבית, ונביא סמוי מטעם עצמו – זימן את חבריו למבצע חסר תקדים: פענוח האמת בדרך של סיאנס, כשהמטרה היא להזמין את נשמתו של P. Diddy ושאר הנוכחים במסיבות הידועות ההן, כדי לבצע חקירה רוחנית פנים-גופית.
באוהל של אליה גרינברגר, שנבחר בשל האקוסטיקה המיסטית שבו, ריכז הראל את החבורה: יונתן לבן (שנבחר לשמש כלי לנשמה נשית בת 14), נתנאל נידם (שכבר הוכיח פתיחות לנשמות אורבניות), ואליה גרינברגר עצמו יפה התואר הנעלוז. ינון תג'ר, ישן באוהל סמוך, סירב להצטרף, אך תרומתו הפסיבית תרמה לשקט הנפשי הכללי.
בשל רגישות העניין, סגר הראל את האוהל ו"פיטה" את יונתן לבן להשתתפות בעזרת ביסלי (בשל חשש מהתנגדות שיכלה לשבש את המהלך). בפתיחה הצהיר הראל באופן טקסי: "מה שקורה באוהל – נשאר באוהל", ולאחר מכן הכריז על פתיחת הסיאנס.
במהלך הסיאנס, זומנו נשמותיהם של P. Diddy וחבריו, ונתבקשו לחדור אל גופיהם של המשתתפים כדי לשחזר את אשר התרחש במסיבות ההן. הנשמות נכנסו לגופם של הראל (שאירח את Diddy בכבוד), נתנאל ואליה. ליונתן לבן, כאמור, נכנסה נשמתה של נערה בת 14. האירוע היה רווי באנרגיה מסתורית; המשתתפים דיווחו על תחושות זרות ונוכחות שונה בתכלית.
לאחר הסיאנס, התכנסה המועצה הקטנה באוהל והגיעה להכרעה חד-משמעית: P. Diddy וחבריו חפים מכל פשע. גם מה שהתרחש באוהל לא עבר על שום חוק – לא רוחני, לא פלילי, ולא קוסמי.
אליה גרינברגר, למען הסר ספק, דרש חקירה חוזרת – אך הראל סירב. הוא טען ש"הפענוח הושלם, אין מה לנבור בנשמות מרוצות". דעתו התקבלה.
האירוע נודע בתקשורת בתור "הסיאנס" או "חקירת פרשת P. Diddy", ועורר הד ציבורי רחב. הראל חסיד ויונתן לבן הפכו לדמויות מוכרות בקהילות מסוימות, כולל בקבוצות טלגרם אפלות ובפורומים של חקירה רוחנית ניסויית. עדויות חיות מהאירוע מופצות עד היום ברשתות, תודות לצילום הבלתי פוסק של גרינברגר.
בהתאם לממצאי התיעוד ולדיווחים שנאספו בשטח, הוסקו המסקנות הסופיות בפרשת P. Diddy. החקירה שהתנהלה בלילה הראשון של הטיול השנתי התבצעה בתנאים מבוקרים, באוהל שהוקצה מבעוד מועד, בהובלת הראל חסיד. כל המשתתפים היו נוכחים מרצונם, והביעו הסכמה למהלך החקירה — גלויה או משתמעת. לא התקבלו עדויות אמינות על התנהלות חריגה או פעולה שנוגדת את אופי הטקס שנקבע מראש. על כן, המסקנה הפורמלית היא חד־משמעית: לא בוצעה עבירה. כל המעורבים פעלו בהתאם להבנה משותפת ומסגרת מקובלת. P. Diddy – חף מפשע.
יחד עם זאת, נשמעו קולות – מבודדים – שהביעו תחושת בלבול, או פירשו את שאירע אחרת. טענות אלו, ככל שעלו, טופלו במסגרת המתאימה. הראיות אינן תומכות בהן, והדיווחים — לאחר הצלבה — הובילו למסקנה ברורה.
נבקש להבהיר בנימוס:לבסוף, נזכיר כי שמירת הסדר הציבורי, כמו גם כבודם של המעורבים, היא אחריות משותפת. המערכת יודעת להבחין בין ביקורת לגיטימית… לבין חציית קווים.
אין בכך איום — יש בכך אחריות.